כשהלב בוכה רק אלוהים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה אדם נופל לפני שהוא שוקע בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול נתת לי את חיי נתת לי הכל בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום.
Люблю Сарит Хадад, но в этой песне большие проблемы с синтаксисом. К кому обращается лирическая героиня? К молитве "Шма"? К Израилю? Ко Всевышнему? По смыслу дальнейшего, ко Всевышнему ("Ты - всемогущий"). А синтаксически - каша.
![[info]](http://p-stat.livejournal.com/img/userinfo.gif){kind=small}